מחלות - הגורם האמיתי 

"ב-30 השנים האחרונות התגלו 39 מחלות חדשות, ובחמש השנים האחרונות בלבד נרשמו קרוב ל-1,100 מגפות ברחבי העולם", כך עולה מדו"ח מיוחד שפרסם לאחרונה ארגון הבריאות העולמי.

על פני מאות עמודים מגוללים מחברי הדו"ח את המחלות ואת התחלואים הרבים שפוקדים, ועוד עתידים לפקוד את החברה האנושית. ומה יש לרפואה המודרנית לומר בעניין? למען האמת, לא הרבה.

מחברי הדו"ח ניסו אמנם לשדר אופטימיות בכך שקראו לו "עתיד בטוח יותר", אך עיון קצר בדו"ח יגלה שהעתיד שלנו אינו בטוח כלל ועיקר, להיפך.

לצד התגברותן של מחלות קיימות כמו סוכרת, מחלות לב ודיכאון, מזהירים מחברי הדו"ח, "אנחנו עלולים להיות מותקפים על ידי מחלות ומגיפות קטלניות נוספות, מהסוג שהפתיע אותנו עד כה, כמו איידס, סארס או אבולה".

לעת עתה, הרופאים מתקשים לספק תשובה ברורה. דבר אחד בטוח, "רוב האיומים על בריאות הציבור נובעים דווקא מההתנהגות האנושית", מסכמים מחברי הדו"ח.

מפתיע ככל שהדבר יישמע, גם המקובלים התייחסו בחיבוריהם לתחלואים שעתידים לפקוד את האנושות במאה העשרים ואחת. בדומה לרופאים, הם קבעו כי יש לאדם תפקיד מכריע בהופעתן של מחלות בעולם, אלא שהם גם הסבירו מדוע ואף הציעו פתרון לאיום הרפואי המרחף עלינו כיום.

מחלות מוגדרות כהפרה של תהליך ההומיאוסטאזיס - האיזון בגופנו. כשתפקודו של תא או איבר נפגע, האיזון בגופנו מופר ולכן אנו לוקים בכל מני מחלות. כדי לרפא את המחלה, נוקט הגוף בכל האמצעים העומדים לרשותו על מנת להשיב את המערכות לאיזון.

אולם פעולת השוואת הלחצים אינה מסתכמת רק בתהליכים המתרחשים בגופנו. המדע המודרני וגם המקובלים מסבירים שבטבע כולו קיים תהליך כולל של הומיאוסטאזיס.

בכתבים הקדומים, מתארים המקובלים את הטבע כמערכת סגורה ואינטגרלית שכל חלקיה מצויים באיזון ובהרמוניה הדדית זה עם זה. מה שמאפשר את האיזון הקסום הזה, הם קשרי הדאגה לזולת המתקיימים בין הפרטים השונים בטבע.

פרופ' גונתר בלובל, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה על מחקרו בתחום התרבות התאים, התראיין לאחרונה לעיתון "קבלה לעם" וציין שגם המדע סובר שעקרון ההדדיות הוא המפתח לקיומה של כל מערכת בטבע.

"הדוגמה הטובה ביותר לכך הם תאים בגוף חי. התאים מתחברים זה לזה על ידי נתינה הדדית למען הגוף כולו. כל תא מקבל את הדרוש לקיומו, ובכל יתר כוחותיו דואג לכללות הגוף".

למעשה, בכל הדרגות בטבע פועל הפרט לטובת הכלל שאליו הוא שייך ובכך הוא מוצא את שלמותו. כאשר פרט מסוים מפר את האיזון שבטבע, מיד מתגייס הטבע כולו כדי להשוות את הלחצים ולהשיב את האיזון שהופר.

כך קורה למשל, כשהלחץ הפנימי במעמקי האדמה הולך וגובר והקליפה החיצונית של כדור הארץ כבר איננה מסוגלת לאזן אותו, מתפרצים הרי געש. על פי הקבלה, מחלות חדשות שמתפרצות כיום הן רק אחת מצורות הביטוי לחוסר האיזון המתגבר שלנו עם הטבע.

על פי המקובלים, גם אנחנו, בני האדם, מהווים חלק אינטגרלי ממערכת הטבע, בדיוק כמו הדומם, הצומח והחי. ולכן גם עליו חלים כל הכללים שחלים על המערכת כולה. ובדיוק כאן, אומרים המקובלים, טמונים הסיבה והפתרון לבעיותינו.

מדי שנה מתגבר האגואיזם בחברה האנושית. האדם מנצל את הזולת, נהנה מסבלו של האחר ובונה את עצמו על חורבנם של אחרים. ביחסו האגואיסטי האדם סוטה מהמסלול של הטבע, מפר בשיטתיות את חוק האיזון וההדדיות ולכן "זוכה" לתגובה כואבת מצד הטבע עצמו. הרי הטבע, כדרכו, מנסה לאזן את מה שמתגלה כלא מאוזן.

לא לחינם קבע ארגון הבריאות העולמי כי מחלות הנפש - ובראשן דיכאון וחרדה, יתגברו ככול שהחברה שלנו תהפוך מנוכרת יותר. היחס האגואיסטי שפשה בחברה המודרנית עם השנים, חוזר אלינו כמו בומרנג מצד הטבע בדמותן של מחלות "פנימיות", רוחניות יותר.
איך מתמודדים עם מחלות?

נראה שכמות המשאבים והטכנולוגיה שנשקיע במערכות הבריאות השונות לא תפתור את בעיותינו, כפי שמעידים טובי הרופאים שכתבו את הדו"ח. במקום לנסות לספק פיתרון לגילויים השונים של מחלותינו, הגיע הזמן להתמודד עם שורש הבעיה, עם האגו האנושי.

אין בכך כדי לומר, שממחר אנו מפסיקים לבקר אצל הרופא. נמשיך לפקוד את המרפאות, אלא שלצד זה עלינו להתחיל ב"טיפול שורש". כשנבין ש"כולנו חלקים מהשלם" ונשכיל להתחבר יחד, נתאזן שוב עם הטבע וייעלמו מחלות רבות, כי נסיר את הגורם המרכזי להן. אחדות, אומרים המקובלים, היא התרופה העיקרית למכותינו...

אלי וינוקור, עמית מחקר במכון למחקר ע"ש הרב אשלג, עורך המשנה של העיתון והמגזין "קבלה לעם"